כרזה
קונוטציה: הקונוטציה שבכרזה זה שהילד שמופיע בכרזה נחטף לעזה הוא שם לבד בלי הוריו מפוחד ובוכה ולא יודע איפה הוא בכלל ואיפה כולם. מסביבו ניתן לראות רובים והוא מסתכל על זה ומפחד ומרגיש לא בטוח ורוצה שיצילו אותו משם רק, ישנו גם דם על הפרצוף שלו שאולי הרגו מישהו ממשפחתו מולו או שהוא פצוע ואף אחד לא מטפל בו והוא צועק ובוכה מכאבים ואין מישהו שם איתו חוץ מהדובי שהוא מחבק ובוכה שכנראה הספיק לקחת את זה מהבית לפני שלקחו אותו כי הוא חשב שהדובי יגן עליו.
אפשר לראות גם בתמונה שיש לידו דגל ישראל שאם מישהו מהם בא שידעו שהוא ישראלי ושאף אחת לא יעזור לו זה ממש כמו בשואה שלא עזרו לאף יהודי וסימנו אותם בסימן שידעו שהם יהודים ואותם הורגים.
למה בחרתי דווקא בכרזה הזאתי?
בכרזה הזאתי יש המון דברים שנגעו לליבי אני אישית מאוד אוהבת ילדים וזה הורג אותי שאני צריכה לראות ילד כזה קטן שלקחו אותו ממשפחתו והוא לא יודע מה קורה סביבו אפילו פשוט נכנסו בית בית ולקחו ילדים ואנשים שלא עשו כלום בחיים ורק רצו לחיות בשקט ובשלום.
כרזה זאתי גם ממש מראה דברים דומים שקרו בשואה, שלקחו את הילדים מהמשפחות שלהם ושמו אותם בנפרד ממש כמו שעכשיו מופיע בכרזה ובנוסף שליד הילד יש דגל שמסמל שהוא יהודי וכמו ששמו ליהודים בשואה סמל שהם יהודים וגם האנטישמיות שתמיד הייתה והפעם היא התגלתה לנו ממש דומה למה שקרה בשואה בגלל ששנאו יהודים בדיוק מה שקורה לנו כרגע בארצנו.
הרבה דברים מזכירים את השואה במלחמה הזאתי. ובנוסף ההכרזה שילד כזה קטן צריך להיות לבד פצוע בלי אף אחד , בלי אמא ובלי אבא ובלי אחים והאחיות שלו. אני מרגישה כאב, עצב ועוד בגלל שילד קטן ואנשים שלא עשו כלום לא צריכים לעבור את זה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה